מתנדבים בפעולה

בחלון, עמד מוטי, והביט אל הרחוב.

היום, היום הוא אינו מקנא בבני גילו השבים כמידי יום מבית הספר עם ילקוט על הכתף, ואף חוצים את הכביש לבדם. הוא אינו מקנא בילד הרוכב על אופניו, וגם לא בזה המלהג בשמחה עם חברו. היום, היום הזה, כולם צריכים לקנאות בו!

הנה הוא, הרכב הגדול!

מוטי אינו יכול להמתין אף רגע אחד נוסף, ורץ אל הדלת.

הוא שועט במדרגות, וקופץ על נהג הרכב המתנדב, "ידידו" משכבר הימים מארגון "רפואה וישועה".

דקות ארוכות עומדים מחובקים ברחוב מוטי וידידו. הם אינם יודעים, כי אמו של מוטי עומדת בחלון המטבח, מביטה על בנה המחובק בידיו של המתנדב ומוחה דמעות.

מתי לאחרונה מישהו, חוץ מהוריו, חיבק את מוטי?

מתי לאחרונה ראתה אותו שמח ונרגש כל כך?

מתי?!

יד ביד עולים מוטי והמתנדב הביתה, לוקחים את התיק, אומרים בשמחה שלום לכל בני הבית ופונים לצאת, אל שבת החופשה של ארגון "רפואה וישועה".

למוטי, זו שבת מלאה בהנאה.

למשפחתו, זו הצלה של ממש. קצת שקט, מרגוע, אפשרות לנח בצהריים ואולי אפילו לקרוא ספר... אפשרות לנשום אוויר בנחת ולדעת שמוטי בידיים טובות, ולא צריך לרוץ אחריו ולבדוק, אולי הוא שובר כעת תמונה, או מטפס בצורה מסוכנת...

אוי. קצת שקט שהוא חמצן ממש, שקט, שרק ארגון "רפואה וישועה", על מתנדביו המסורים, מסוגל להעניק.

-       -      -

בשנת 1981, לאחר שנים של כאב לב שעברו הרב גלקוף והרב קוביצ'יק, כאשר לבני משפחותיהם נולדו ילדים מיוחדים, והם- כאנשים רגישים ובעלי לב חם, נשאו עמם בעול ברמ"ח ושס"ה, לאחר שראו את הקושי מבפנים, בגידול, בהשגחה, והקשה מכל- בהתמודדות לבד, בדידות חברתית, אי יכולת לצאת, להתארח או לארח, אי יכולת לנוח רגע, כאשר הטיפול סביב הילדים הנו 24 שעות ביממה, הרימו הרב גלקוף והרב קוביצ'יק את הכפפה, ואמרו: לא עוד!!

חסרי כל, אך מלאי רצון טוב ואהבה לכל אדם באשר הוא, החלו את דרכם בהקמת ארגון רפואה וישועה.

בתחילה, הם פנו למשפחות בודדות להן ילדים מיוחדים, והציעו "שבת חופשה", בהם יקחו את ילדיהם להשגחה ויאפשרו לבני ביתם מעט מנוחה.

אחרי השבת הראשונה, כאשר תודות אין ספור נישאו בחלל, ביקשו המשפחות: "עוד".

עוד יום של שקט, עוד שבת שלווה...

ומחמש משפחות הגיעו חמישים, מחמישים פנו מאה, ממאה מאתיים...

הארגון הלך וגדל, משפחות רבות מכל גווני הקשת הציבורית התווספו למעגל "משפחות רפואה וישועה", משפחות אשר להן ילדים בעלי צרכים מיוחדים, המשתוקקות כל כך לרגעי מנוחה והקלה...

עם המון מסירות נפש ואהבת ישראל בלתי נדלית, קם והיה ארגון "רפואה וישועה".

 עזרה לזולת ואהבת ישראל אין סופית, מאפיינת את כל מתנדבי הארגון, אשר מסייעים לכל פונה, אוספים אל לבם כל ילד חולה באשר הוא, ומעניקים לו שמחה וחיות בחייו הקשים.

מכל הגילאים מגיעים הילדים, ילדים קטנים לצד בוגרים מחולקים לקבוצות עפ"י גילאים, כאשר המתנדבים לא חוסכים בשום מאמץ ע"מ לשמחם.

מכל שכבות הציבור מגיעים הילדים, חילונים עם דתיים, חרדים עם מסורתיים.

כאן, לא משנה מהיכן הגיע הילד, כאן בולטת הערבות ההדדית של "ישראל ערבים זה לזה".

כאן אוהבים, אוהבים באמת.

 

אחים יקרים,

בואו היו שותפים עמנו בהכנסת אור ושמחה אל לבות הילדים המוגבלים,

בנתינת כח למשפחות, המתמודדות בגבורה 24 שעות ביממה עם קושי אדיר.

בואו והושיטו יד, ויחד- נכניס את הכח והשמחה אל לבם.